#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תלה מצות סוכה ביציאת מצרים, הול""ל כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר?"	תי' הטור כי הרבה מצות תלויות ביציאת מצרים לפי שהוא דבר שעינינו ראינו ואזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישו והוא מורה על אמיתת מציאות הבורא יתברך ואין מי שיאמר לו מה תעשה	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צוה לנו לעשות סוכות זכר להושבת סוכות במדבר?	"1) תי' הטור אינו זכר לסוכות ממש אלא זכר לענני הכבוד שהקיפנו בהם לבל יכה אותנו שרב ושמש [וצ""ע דפליגי בה ר""א ור""ע בסוכה (י""א ע""ב) ובעלמא אנן קיי""ל כר""ע, ותי' הב""ח דהכא קיי""ל כר""א כדמבואר מתרגום אונקלוס (ויקרא כ""ג, מ""ג) ורש""י ורמב""ן כי רק לטעם זה שייך לעשות זכר, ועוד תי' הברכ""י דיש גרסא בתורת כהנים להיפך דר""א ס""ל סוכות ממש ור""ע ס""ל ענני הכבוד {ומהר""ץ חיות (סוכה שם) הוכיח מתרגום אונקלוס שהיה תלמידו של ר""א (מגילה ג') דעיקר גירסא הוא דר""א ס""ל ענני הכבוד}]<br>2) הפמ""ג (מש""ז) הביא הרשב""ם דלפי ר""ע הענין הוא לעשות סוכות לזכרון כי במדבר ישבו באהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן תירוש ויצהר ומתוך כך תתנו הודאה להקב""ה על כל הבתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה<br>3) הערוה""ש (סעי' ג') ביאר שהוא כדי לפרסם גודל מעלתן של ישראל שהלכו אנשים נשים וטף למדבר שלא היה להם מקום זרוע וגם לא בתים קבועים אלא סוכות בעלמא.<br>להלכה, קיי""ל כהטור דצריך לכוין ענני הכבוד, והוסיף הפמ""ג (שם) דגם יכוין זכר ליציאת מצרים [דהענני הכבוד באו מיד ביציאת מצרים משא""כ לפי ר""ע דהוי זכר לסוכות ממש אין זה מקושר ליציאת אלא עשו סוכות בתשרי שהוא ששה חדשים אחר יציאת מצרים] (מ""ב ס""ק א') {אבל לכאורה יש ענין ג""כ לכוין סוכות ממש לצאת לפי הרשב""ם וערוה""ש}, והפסק""ת (הע' 3) פי' דרוב כלל ישראל היו בענני הכבוד אבל אלו הטמאים שהענן פלטו הוצרכו לעשות סוכות ממש"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צוה לנו לעשות סוכות בתשרי ולא בניסן בשעת יציאת מצרים?	"תי' הטור כי בתשרי הוא זמן שדרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאים לישב בסוכה ויראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשות (מ""ב ס""ק א'), ועוד תי' הערוה""ש (סעי' ה') להראות לנו דאע""פ שחוטאים אנחנו כל השנה מ""מ ביוה""כ מכפר עונותינו וסימן לדבר שמיד אח""כ צוה עלינו לעשות סוכה שנשב בצלו של הקב""ה שהוא משגיח עלינו להצילנו מכל צרה ופגע [ולכן סוכה בגימטריא הוי""ה ואדנות]"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה הנכונה בשעה שמקיים מצות סוכה?	"כתב הב""ח במצות שכתיב ""למען"" לא קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה כוונה, ולפיכך מלבד הכוונה שהוא מקיים מצות עשה דאורייתא גם צריך לכוין שהוא זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד {וכמ""ש למעלה דתלויין בהדדי} [ובציצית גם צריך לכוין כדי שיזכור כל המצות, ובתפילין גם צריך לכוין שיהיה שגור בפיו כי ביד חזקה הוצאך ממצרים], והמג""א (ריש סימן) והמ""ב (ס""ק א') הביאו הב""ח, ובדיעבד יצא כל שכוון לצאת לבד (פמ""ג א""א, מ""ב שם) [וע""ע בבכור""י (ס""ק ג') דס""ל דהוא לעיכובא וצריך לחזור ולאכול עוד כזית בכוונה], ואפי' אם לא כוון כלל כתב הביה""ל לעיל (סי' ס') דבמידי דאכילה יצא אפי' אם לא כוון כלל, אכן רשז""א (מנח""ש תניינא סי' ה' אות ה') חולק עליו דבסוכה לא מצי למימר דמה שנהנה ע""י אכילתו משוה הסוכה למצותו דאינו מקושר להנאת אכילה, וכן נקט הקובץ הלכות (פי""ג סעי' ח') דבדיעבד צריך לחזור ולאכול עוד כזית בסוכה"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לתקן הסוכה?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק א') בשם המהרי""ל דמיד אחר יוה""כ יעשה הסוכה ואפי' אם הוא ערב שבת דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, וכ""כ הרמ""א, וכ""ת דכבר כתבנו הכי לעיל (ס""ס תקכ""ד), ותי' המג""א (ס""ק א') דבלילה רק מתחיל לבנותה והכא ביום יש מצוה לגומרה אם אפשר, ועוד תי' המ""ב (ס""ק ב') דלעיל מיירי במדקדקין והכא קמ""ל דאפי' מי שאינו מדקדק כ""כ עכ""פ ביום המחרת יתחיל ויגמור כולה אם אפשר"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עדיף לבנותו ע""י עצמו?"	"מצוה בו יותר מבשלוחו (פמ""ג א""א ס""ק א', קיצור שו""ע סי' קל""ד סעי' א'), וביאר הכה""ח (ס""ק י""א) דהיינו עשיית הסכך דהוא העיקר מצוה [ולכל הפחות יעשה מקצת מהסכך מעצמו, וזהו על דרך הגר""ז (סי' תל""ב סעי' ח') דס""ל דלכתחילה יעשה כל המצוה מעצמו, אבל הפמ""ג (א""א סי' תל""ב ס""ק ה') ס""ל דסגי לעשות מקצתו מעצמו, וכן משמע מגמ' שבת (קי""ט ע""א), וכן נקט הקובץ הלכות (פ""א סעי' ד')], ואם אינו יכול לעשותו מיד מסתפק הפמ""ג אם עדיף לעשותו מיד ע""י שליח, אבל כתב השדי חמד (מערכת מ""ם כלל נ""ח) דעדיף להמתין לעשותו ע""י עצמו, וכ""כ השבט הלוי (ח""ד סי' ס""ו), אכן הקובץ הלכות (פ""א הע' י""ג) הביא ראיה מסי' תל""ב דעדיף לבדוק לחמץ ע""י שליח בזמנו ולא ימתין כדי שיבדוק ע""י עצמו, ש""מ דזריזות עדיף {ויש לחלק דהתם העיקר זמן מצוה הוא תחילת ליל י""ד ואינו דמי לעשיית סוכה דליכא זמן ממש, אכן לגבי נרות חנוכה העיקר זמן מתחילת הלילה ואפ""ה משמע מביה""ל (סי' תרע""ז סעי' ג' ד""ה ולהדליק) דעדיף טפי להלדיק בעצמו מאוחר באושפיזא, ויש לחלק דהתם לגבי החובת בית אשתו מדלקת בשבילו ורק לגבי החובת גברא אמרינן דעדיף טפי לכוין שלא לצאת עמה ולהדליק הוא עצמו באושפיזא}"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שבת?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק א') דאסור לבנותו אחר חצות דהוי דרך קבע וכמ""ש לעיל (סי' רנ""א) (מ""ב ס""ק ב') {וצ""ב דמבואר שם דמותר עד שש ומחצה, ועוד כתב המ""ב שם (ס""ק ג') דהסומך על המקילין עד מנחה קטנה לא הפסיד (וכ""כ הבכורי יעקב ס""ק ה'), ועוד קשה דמבואר לעיל דדינו כחוה""מ ומבואר בביה""ל לקמן (סי' תרל""ז סעי' א') דמותר לבנות סוכה בחוה""מ (שונה הלכות, מ""ב דרשו), ועוד קשה דמבואר לעיל דלצורך מותר כל היום ולכן סופר מותר לכתוב לעצמו כל היום}, אבל הקובץ הלכות (פ""א סעי' י""א) מקיל כל היום, וכן נקט רשז""א (הליכות שלמה)"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש יום השבת בין יוה""כ לסוכות?"	"חידש האב""נ (סי' תנ""ט) בדרשה של שבת שובה דשבת מפסיק הזמנים ומעיקר הדין הוא מחויב לבנות הסוכה קודם השבת משום מצוה באה לידה אל תחמיצנה [וכמ""ש דיש מ""ד להקדים פורים לאדר ראשון], אלא דס""ל דזהו דוקא כשחל מוצאי יוה""כ ביום ה' אבל כשחל ביום ו' אז צרכי שבת קודמים לצרכי סוכה, ולזה כתב המהרי""ל דעדיין יש ענין לזרז עצמו להכן צרכי הסוכה ג""כ בערב שבת, אכן המנח""י (ח""י סי' קמ""א אות ב') הביא המנחת אלעזר (ח""ד סי' נ""ה) שהשיג עליו דחידוש זו אין בה ממש דאנן קיי""ל דעשיית סוכה אינה אלא הכשר מצוה [דתלוי במח' בבלי וירושלמי אם מברכין על עשיית סוכה, עי' לקמן סי' תרמ""ב שהביה""ל שם כתב דהעיקר מצוה הוי הישיבה ולא העשייה], וכן נקט האג""מ (או""ח ח""ה סי' מ' אות ג'), וע""ע בקובץ הלכות (פ""א סעי' א') דנקט כרש""י במכות (ח' ע""א, ע""פ הערול""נ) דעצם עשיית סוכה הוי מצוה."	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לבנות הסוכה קודם יוה""כ?"	"הא""ר משמע שיבנה הסוכה בדוקא אחר יוה""כ לקיים המדרש דאם יצא דינינו לגלות יקיימה ע""י הסוכה, אכן השע""ת (ס""ק א.) חולק עליו דהעיקר קיום הוא הישיבה בסוכה ולא העשיית סוכה, ואדרבה טוב יותר להקדים לבנות הסוכה קודם יוה""כ כדי להצטרף עוד זכות וכמ""ש הלבוש לגבי קידוש לבנה, והברכ""י כתב שהמדקדקין עושין הדפנות קודם יוה""כ והסכך אחר יוה""כ"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ד' מינים?	"המטה אפרים (סי' תר""ג סעי' ה') כתב דטוב לקנותם קודם יוה""כ כדי להוסיף זכויות, ומ""מ כתב כאן (סי' תרכ""ד סעי' ט""ו) דאחר יוה""כ יש לעיין בו אולי אירע בו איזה קלקול וגם זה הכשר מצוה, ועוד כתב הכה""ח (סי' תרכ""ד ס""ק ל""ו) דבבקר למחרת יוה""כ קודם אכילה טוב לקנות דבר מצוה לולב או אתרוג אם אפשר {ומשמע דדוקא אם יש צורך לכך אבל א""צ להקפיד בדוקא להמתין עד אחר יוה""כ}, אכן בדרשות חת""ס (דף ל""ח) איתא שלא לקנותם עד אחר יוה""כ בדוקא שהם אות שניצחו בדין וא""א להכין הכידון עד גמר הניצוח {ועוד שמעתי מהר""ג מלצר שליט""א דזכות ת""ת עדיף מכולם, ונראה דאם יש לו זמן שאינו עוסק בתורה ממ""נ כגון בצום גדליה עדיף טפי לעסוק במצות קניית ד' מינים}"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להרבות בצדקה?	"השע""ת (ס""ק א.) הביא מאור צדיקים לר""מ פאפירש (סי' ל""ח אות א') דיש להרבות בצדקה בערב סוכות, וביאר פע""ח (שער סוכות ספ""ג) דיום ד' בימים שבין יוה""כ לסוכות הוי עליות רחל הנקרא צדק ויש לחלק הקופה לעניים"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה נרות ראוי להדליק בסוכה?	"שבעה כנגד השבעה אושפיזין (שע""ת ס""ק א.)"	סימן תרכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פרנס על הציבור יכול לבנות הסוכה בפני אחרים?	"אע""פ שפרנס על הציבור אינו יכול לעשות מלאכה בפני שלשה, מ""מ סוכה שאני (שע""ת ס""ק א.)"	סימן תרכה סעיף א		
